חיפוש מקורות, האם יש דרך קלה ומסודרת?

אנו, בני ה20-30, נולדנו במעין דור ביניים שכזה. אמנם לא היו סמארטפונים, אך הייתה טלוויזיה. לא היה פייסבוק, אבל היה טמגוצ'י. לא היו מסכים דקים וזולים, אבל הייתה לנו בוקסה בתור מחשב והקלקנו עליה בחדווה בשביל לשחק ב"שולה המוקשים" "סוליטר" או כל דבר אחד שהווינדוסים העתיקים, אי שם בשנות התשעים ותחילת האלפיים, ידעו להזיז עם ה3G (במקרה הטוב) שלהם. ואז הגיעה המהפכה. גוגל הגדול. ד"ר גוגל. לורד גוגל. הקורא באתרים. הלוחש לאלגוריתמים. המקלדת שלנו לא פסקה לשאול שאלות, ולד"ר גוגל, בזכות עובדיו, רובוטיו ואלגוריתימיו הפנטסטיים, היה מענה מוצלח יותר ויותר. בשלב מסוים הוא אפילו התחיל לדבר על מזג האוויר, לשנות את האייקון שלו כל יום לפי אירוע-מופרך-כלשהו-שאף-אחד-לא-יודע-עליו-באופן-טבעי, ואפילו למכור לנו פרסומות מותאמות אישית. אישית!! חשבנו להכתיר אותו למלך. התמחינו בו. למדנו את דרכיו. חשנו גאים בעצמנו. הרגשנו בלתי מנוצחים. שקלנו להכניס אותו לקטגוריית אל. חשבנו שבזאת נענו כל שאלותינו. שתמו החיפושים. אז.. טעינו. התחלנו תואר ומולנו הציץ מעין יצור חדש, חיפוש אחר לחלוטין. חיפוש מאמרים אקדמיים. הוא עבד לפני כללים אחרים, והתחיל משחק שונה. נותרה בפינו ולבנו שאלה אחת: "כעת, איך נמצא מאמרים?". מה זה מאמר אקדמי? ולמה זה טוב?

מאמרים אקדמיים הם מאמרים כמותניים / איכותניים אשר מספקים מידע מחקרי על שלל נושאים.
סטודנטים נדרשים לרוב להשתמש באזכור של מאמרים אקדמיים בעבודותיהם, כדי לבסס את טענותיהם. כלומר: בהרבה עבודות אקדמיות, אלא אם נדרש מהם באופן מיוחד להביע דעה, סטודנטים אינם רשאיים לכתוב דברים בלי גיבוי של מאמרים מחוקרי עבר.
למשל: סטודנט פלוני לא יכול לטעון שהירח עשוי מגבינה, אם הוא לא מוצא מחקר שמגבה את הטענה ומאזכר אותו. מכיוון שאין מחקר שהוכיח את זה, זה מונע ממני לטעון בלי סייגים שהירח עשוי מגבינה. בצורה הזו, עד שיוכח אחרת כמובן, ההרכב האמיתי של הירח ימשיך להתפרסם במאמרים ועבודות אקדמיות, ורעיונות פחות מבוססים יישארו בגדר פולקלור.

איך מוצאים מאמרים אקדמיים?

מאמרים אקדמיים, בנושאים שונים, ניתן למצוא במאגרי מידע שמתאימים לכך. רוב האוניברסיטאות והמכללות מפרסמות רשימה של מנועי חיפוש אקדמיים ומאגרי מידע הנגישים לסטודנט גם מהספרייה וגם מהבית.
אפשר להיכנס למנועים הללו עם שם משתמש וסיסמא המוענקים לסטודנט כחלק מלימודיו. הפרטים האלו לרוב מאפשרים קריאת מאמרים חינמית בטווח די רחב של מאמרים, עם אופציה לתשלום על אחרים.
כאשר מחפשים מאמרים אקדמיים חשוב לשים לי כי מנועי החיפוש מאפשרים בחירת אופציות של שם המחבר, כותרת המאמר, מילות מפתח של נושא העבודה, שנת הפרסום, סוג המאמר (כמותני / איכותני) ועוד.

טיפים למנוע החיפוש

ברוב המקרים, כדאי לחפש באנגלית. זה ייתן לכם נגישות לטווח גדול יותר של מאמרים.
שימו לב שבהרבה מטלות נדרשים מאמרים אשר מסומנים באופציות של מנועי החיפוש כ"peer reviewed" (מאמרים שעברו ביקורת מרובת-עיניים על ידי עוד חוקרים), מאמרים שפורסמו בכתב עת אקדמי (גם נותן אסמכתא מסוימת למחקר ומראה שהוא לא אזוטרי מדי), ואם לא מדובר בתאוריה קלאסית כלשהיא – אז מאמרים שפורסמו ב5 / 10 שנים האחרונות (כדי לוודא שאנו דנים באינפורמציה עדכנית).

מצאתי מקור מידע! מה עושים?

נבדוק האם כותרת המאמר תואמת את הנושא שלנו.
נוודא שהתקציר של המאמר (הידוע בשמו גם כאבסטרקט) תואם לנושא העבודה ולטענות שטענו.
אם כן, מצרפים אותו בשמחה, ששון (ואזכור נכון) אל המטלה שלנו. ווהו! ועוברים למקור הבא 😊
זכרו: כמה שיותר יותר טוב – עבודה משובחת כוללת סקירת ספרות מוצלחת.

כתבה שחף פלג, מאחלים לכם המון הצלחה - צוות TopAcademic